נישנוש קליל- ארמין מייווס

 "עשה את הטוב עם גופך, כדי שנפשך תשתוקק להישאר בו"

- פתגם הודי-

הם נפגשו בביתו לאחר התכתבות קצרה באינטרנט. היו כמה רגעים של נביכות, קצת שתיקה, פה ושם חיוכים ואז המתח ירד כאשר הוא נכנס לביתו והבעל הדירה הציע לו קפה. הם שתתו את הקפה, דיברו טיפה ואז החליטו לעשות את מה שהם דיברו עליו בהתכתבות שלהם. 

הסקס לא היה משהו לאחד, לאחר זה היה מוזר. לבחור הראשון היה חסר קצת קשיחות לבחור השני היה חסר קצת תשוקה. הם התקלחו (בנפרד, הם היו צריכים קצת זמן לחשוב על הסקס שהיה), שתתו מים ודיברו טיפה על הדבר הבא שהם תיכננו לעשות.

הבעל הדירה נתן לבחור השני את החוזה, כמובן שהוא חתם עליו, הם שמו מצלמה והתחילו להקליט. "נו אתה מוכן?" אמר הבעל הדירה לבחור השני, "נראה לי שכן, חייב להגיד זה קצת מוזר" ענה לו. "טוב בוא נתחיל מהזין שלך". 

ארמין מייווס נולד ב1961 בכפר נופש קטן בגרמניה, בגיל 10 התחיל להתעניין בקניבליזם לאחר שקרא את הספר "רובינזון קרוזו". כנראה לאורך התבגרותו רצה לטעום מבשר האנושי אך לא מצא כיצד לעשות זאת עד שבשנת 2002 פרסם באינטרנט מודעה ובה כתב שמחפש מישהו להיות קורבן לקניבליזם מרצון, היה ביסקסואל מוצהר ולכן חיפש בקורבן גבר בנוי היטב בגילאים 18-30.

ברנד יורגן ברנדס, ביסקסואל מוצהר, נענה לבקשתו של ארמין, אומנם היה בן 42 אך לארמין לא זה לא הזיז מכיוון שברנד היה בכושר ובנוי היטב. הם נפגשו בדירתו של ארמין, שכבו ולאחר מכן הוחלט לכתוב חוזה בו ברנד מסכים שיאכלו אותו, הוא חתם על החוזה ולאחר מכן ארמין שם הקלטה כדי להראות שלא היה שום לחץ על ברנד והכל נעשה מהסכמתו.

את הדיאלוג השייקספיריאני הבא אני המצאתי בעצמי אבל מי יודע אולי אכן הוא קרה באותו הזמן בין השניים.

מחזה מאת היוצר של הבלוג:

סצנה א: האמבטיה

ארמין: שמע יש לו טעם מוזר, קצת קשה ללעיסה אבל סך הכל אני מרוצה

ברנד: לא יודע מה איתך לי קשה ללעוס אותו, וגם עזוב את זה איך עוצרים את כל הדימום הזה!

ארמין: לא יודע אני לא רופא בוא תכנס לאמבטיה עם מים אולי זה יעזור

ברנד: תביא תביא לי שנאפס, אולי הוא יעזור לכאב

ארמין: שנאפס בחיים לא עזר לי לכאב, במיוחד לכאב נפשי אבל וויסקי כן

ברנד: תביא כבר את השנאפס ותביא גם משככי כאבים, כואב לי רצח 

ארמין הולך למטבח לוקח שנאפס, לאחר מכן מגיע לאמבטיה בו שוכב ברנד מוציא לו משככי כאבים ומביא לו את השנאפס, ברנד שותה את הטבליות, ולוגם מהשנאפס

בנרד: שנאפס בטעם אפרסק אהוב עלי

ארמין: היתה לי הרגשה שתאהב אותו לכן קניתי אותו לפני יומיים כשאמרת שתגיע

ברנד: תגיד אתה מתכוון לאכול עוד משהו ממני חוץ מהזין?

ארמין: כן יש לך יד מפתה, וגם התחת שלך סבבה

ברנד: כן אני משקיע בו באימונים בחדר כושר

ארמין: יפה, אני לעומתך לא מבקר בחדר כושר אולי הגיע הזמן קצת אורך חיים בריא לא יזיק לי

ברנד: תקשיב אני מתחיל להירדם לאט לאט

ארמין: תזהר שלא תשקע למים עם הראש ואז תטבע לי פה 

ברנד: אתה פה לידי אני לא דואג לזה

ארמין: מתוק מצידך, כבר חשבתי שאתה לא אוהב את הקרבה שלי

ברנד: שמע הסקס לא היה משהו וזה בסדר לפי מה שאני מבין זה פעם ראשונה שלך עם גבר

ארמין: בעיקרון כן, אני בכללי לא פעיל כזה מינית אז כל פעם שאני מגיע למצב שאני הולך לעשות סקס קצת מדאיג אותי

ברנד: זה בסדר עם הזמן תשתפר

סיום סצנה א

לאחר שארמין חתך את איבר מינו של ברנד ועבר זמן מה, ברנד מת לטענתו של ארמין מאיבוד דם, ולאחר מכן המשיך לאכול מחלקי גופו. 

בדצמבר 2002 נעצר ארמין לאחר שתלמיד קולג' מאוסטריה ראה את הפוסטים של ארמין באינטרנט ודיווח למשטרה. המשטרה הגיעה לביתו של ארמין ושמה הם מצאו את גופתו של ברנד או יותר נכון את חלקי גופו. בואו נגיד המחזה לא היה הכי נעים.

בואו נגיד שלבית משפט לא היתה עבודה קלה. מצד אחד היתה פה הסכמה לאקט שכזה שכלל גם חוזה וגם הקלטה. האם ברנד רצה להתאבד? או שמה היה בעל הפרעות נפשיות דוגמת מזוכיזם קיצוני, או שברגע שדרך בביתו של ארמין הוא היה בן ערובה שלו ולא היתה לו ברירה אלא לעשות כל מה שארמין אמר לו. השאלות האלה עלו בדיונים וגרמו לאומה הגרמנית לחשוב מחדש מה היא בחירה חופשית במעשים שלנו והאם מותר לנו לעשות כל מה שאנחנו רוצים (כמובן שהכל בגדר החוק הריי איזה כבר חוק נעבר פה עם זה נעשה בסכמת שני הצדדים- זה סרקסטי לא להיבהל)

בכל אופן ארמין נכלא, בבית הכלא נהפך לצמחוני (ואוו כנראה לא היה לו טעים עד כדי כך שעבר לצד השני) ואפילו הוא ועוד קבוצת אסירים הצטרפו לקבוצה אשר תומכת במפלגה הירוקה (כל הכבוד- אשריך צדיק). אבל נותרה שאלה אחת שמרחפת באוויר לאחר האירוע שכזה- האם בשר אנושי טעים?

ערש דווי של ברנד- אמבטיה בביתו של ארמין מייווס.