מכירים את התחושה הזאת בחיים שצריך לבחור בין שני דברים ואז בוחרים באחד מהם? כמה מחשבות עוברות בראש, כמה תהיות, וכמובן שהמחשבה שעוברת הכי הרבה היא: "האם עשיתי את הבחירה הנכונה?". לא פשוט להיות אדם תבוני בחיים האלה, במיוחד כשצריך להחליט החלטה. הרי לכל בחירה שלנו יש השפעה על החיים שלנו ושל הסובבים אותנו. לשוטר בשם כריס קאמאצ'ו בשנת 1968 הייתה את הדילמה הזאת, אבל הוא היה צריך לבחור מהר, כי באותו הרגע זה היה עניין של חיים ומוות.
קיץ, השנה היא 1968, לוס אנג'לס, קליפורניה. עיר הידועה בקייצים החמים שלה, ולכן אנשים התלבשו בהתאם לעונה: חולצות טישרט קצרות, מכנסיים קצרים, שמלות. טלי שפירו בת ה-8 לא הייתה שונה משאר האנשים. היא לבשה שמלה לבנה עם פסים ורודים שאמא שלה קנתה לה, נעליים לבנות ותיק גב. על אף החום, היה נחמד ללכת לבית הספר דרך שדרת סאנסט, מקום תוסס חיים, מלא אנשים ורכבים, ואפשר גם לפגוש חברים בדרך לבית הספר. טלי, בדרכה לבית הספר, חשבה על המון דברים, אבל המחשבה שהכי העסיקה אותה הייתה שהיום יסתיים מהר והיא תוכל להגיע הביתה ולשחק עם חברות בשכונה.
טלי באה לחצות את הכביש, ואז נעצר לידה רכב. נפתח חלון, וגבר נאה בסביבות גיל ה-20 עם שיער ארוך ומטולטל וחיוך כובש שאל את טלי אם היא רוצה טרמפ. טלי, שלא הכירה את האיש, אמרה לו שאסור לה לדבר עם זרים ברחוב, אך הגבר השיב לה שאינו זר, והוא מכיר את ההורים שלה. אבא של טלי עבד בתחום המוזיקה והכיר אנשים מפורסמים שביקרו בביתם, כמו ג'ים מוריסון או לני ברוס. ייתכן שהבחור הזה היה בביתם והיא פשוט לא זכרה אותו. אחרי כמה דקות של מחשבה, היא התיישבה במכונית שלו. הוא אמר לה לחגור, והם התחילו בנסיעה. הבחור אמר לטלי שהם יקפצו לכמה דקות לבית שלו. הוא גם אמר לה שהוא צלם מקצועי ורוצה לצלם כמה תמונות שלה. טלי הסכימה, והם הגיעו לדירתו, שלא הייתה רחוקה מהבית שלה. טלי והבחור יצאו מהרכב, נכנסו לחצר, ואז הבחור הוציא מפתחות ופתח את דלת הכניסה לדירתו. טלי נכנסה, והיא לא ידעה איזה גיהנום היא הולכת לעבור.
המשמרת של שוטר הסיור כריס קאמאצ'ו התחילה כרגיל. הוא שתה קפה שחור, סייר בכמה שכונות של לוס אנג'לס, וטיפל באירוע אלימות בין בני זוג. לאחר שעצר את רכבו, תכנן לנוח קצת, לשתות אולי עוד קפה, ואז להמשיך בסיור עד סוף המשמרת. אך כעבור כמה דקות, הוא קיבל קריאה על בחור וילדה קטנה שנכנסו לדירה. לפי דיווחו של אזרח שהתקשר למוקד החירום, נראה שהילדה אינה שייכת לבחור – הוא עצר באמצע הרחוב, היא נכנסה לרכבו, והאזרח עקב אחריהם עד שנכנסו לדירה, שממנה לא יצאו מאז. כריס נאנח, משוכנע שעוד אזרח רוצה להרגיש חשוב וכנראה זאת קריאת שווא,בטח אבא אסף את הבת שלו בדרך, אך בכל זאת קיבל את הקריאה ונסע לכתובת שנמסרה לו.
כאשר הגיע לכתובת, כריס ניגש לדלת הבית ודפק. הוא לא העלה בדעתו שכשתיפתח הדלת, חייו ישתנו לחלוטין. גבר בשנות ה-20 לחייו פתח את הדלת כשהוא עירום לגמרי. כריס הופתע. הבחור אמר שהוא היה במקלחת ולכן עירום, אך לא זה מה שהפריע לכריס – אלא המבט של הבחור. מבט מלא זעם ואדרנלין, כפי שייתאר בהמשך כשייספר לעיתונאים על המקרה. כריס הציג את עצמו כשוטר סיור וביקש מהבחור להזדהות. הבחור אמר שקוראים לו רודני, ביקש כמה דקות כדי להתלבש, ואז יענה לכל שאלותיו של השוטר. כריס הסכים אך דרש שיעשה זאת במהירות. הבחור, שהציג את עצמו כרודני, סגר את הדלת, אך כריס החל להרגיש שמשהו אינו כשורה.
עברו מספר דקות. כריס דפק שוב בדלת ושמע את הבחור אומר משהו, ככל הנראה: "עוד רגע פותח", אך באותו רגע כבר היה ברור לו שעליו להיכנס לדירה, כי משהו רע קורה בפנים. הוא החל לדפוק בדלת בכוח, עד שלבסוף הצליח לפרוץ פנימה. ואז, כשראה מה נמצא בדירה, הוא לא היה מוכן למה שיחכה לו.
ילדה כבת 8-10 שכבה על הרצפה, מגואלת כולה בדם, ערומה ועם חוט ברזל מלופף סביב צווארה. היה מאוד קשה להבין האם עדיין חיה. כריס ניצב מול שתי אפשרויות: לרדוף אחרי רודני, שכבר ברח דרך היציאה האחורית – והסיכוי לתפוס אותו היה גבוה, כי כריס היה בכושר טוב, במיוחד אחרי ששירת בוייטנאם; או לנסות להציל את הילדה. לא עבר רגע אחד, והוא קיבל החלטה: להישאר עם הילדה. הוא שחרר במהירות את החוט סביב צווארה, ואז הרגיש שהיא נושמת. הוא הזעיק אמבולנס, שהגיע במהירות, ובכך הצליח להציל את חייה של טלי שפירו הקטנה.
טלי הייתה בתרדמת במשך 32 ימים. מה שהיא עברה אי אפשר אפילו לדמיין – היא נאנסה, הוכתה, וכל זה תוך כדי שחנקו אותה. היא שרדה את המתקפה עליה כמו גיבורה אמיתית. כמובן, מעבר להחלמה הפיזית, היא נאלצה להתמודד עם ההחלמה הנפשית לאחר טראומה כזו.
לאחר חיפוש בדירתו של הבחור, כריס מצא את תעודת הזהות שלו, שעליה הופיע שמו: רודני אלקלה. היום הוא ידוע כרוצח סדרתי מפורסם עם הכינוי "רוצח משחקי הדייטים". את רודני תפסו ב-1979, והוא הורשע ברצח של חמישה קורבנות בין השנים 1977-1979. עם זאת, לאחר חקירה נוספת, הוא קושר לשמונה קורבנות בסך הכול. המשטרה סבורה שמספר הקורבנות גדול בהרבה – יש הטוענים שמדובר בלפחות 130 קורבנות. אני לא רוצה להרחיב עליו יותר מדי – הוא לא מעניין בכלל, ולא מגיע לו שאכתוב עליו אפילו עוד כמה משפטים. אבל לכם, הקוראים, מגיע לדעת מעט על המפלצת הזו.
לאחר שרודני נתפס והבינו את גודל הזוועות שביצע, כריס קאמאצ'ו – אותו שוטר סיור שהחליט להציל את טלי ולא לרדוף אחרי רודני – מרגיש רגשות אשם עד היום. כמו שאמרתי בהתחלה, לכל בחירה שלנו בחיים יש תוצאות. על אף שבחר מסיבה מוצדקת לא לרדוף אחרי רודני, נהרגו עוד אנשים. אני לא מאשים את כריס על הבחירה שלו. לדעתי, הוא עשה את הדבר הנכון ובכך הציל את חייה של טלי שפירו. יתרה מזאת, כריס אומנם לא תפס את רודני אבל כן תרם לתפיסתו בעתיד בכך שמצא את תעודת הזהות שלו, שעזרה לחשוף את זהותו של הפושע. בשנת 2010, כאשר רודני הגיש אינספור ערעורים, כריס העיד בבית המשפט וסיפר בפרטי פרטים על האירוע שקרה לטלי שפירו. עדותו עזרה להאריך את עונשו ואף להוסיף לו סעיפים נוספים.
כיום, כריס כבר לא עובד במשטרה. הוא בחר לפתוח עסק קטן ומתגורר עם משפחתו בסנטה קרוז. הוא ואשתו גידלו שישה ילדים, והם נתנו לכל אחד מהם חיים הכי טובים שאפשר היה לבקש. טלי, לעומת זאת, לא נישאה מעולם. היא מספרת שיש לה בעיות אמון באנשים – וכמובן, אחרי מתקפה כזו, למי זה לא היה קורה? עם זאת, היא גידלה בן, שכיום הוא בן 30.
כולנו ניצבים בפני הצורך לקבל החלטות ולהכריע בין אפשרויות שונות. הימנעות מאחריות זו עשויה לעכב אותנו מלהתקדם בחיים. עלינו לזכור שלכל החלטה יש השלכות, ובסופו של דבר אנחנו מגדירים לעצמנו מהי הבחירה הנכונה עבורנו ועבור האנשים שסביבנו. האם כך באמת הדבר?
טלי שפירו- בתמונה טלי בת ה-8, היא לובשת את אותה שמלה בה אלקלה חטף אותה
רודני אלקלה- שנת 1980, המפלצת במיטבה
כריס קאמאצ'ו- מגיע לו יותר מסתם שתי כתבות בעיתון מקומי
